|
|||||||||||||||||||||
| חזרה לשער ראשית חכמה | השיעור לזכות ורפואת יעקב בן דינה | |
| שער היראה פרק שלישי שיעור ל"ו - אודיו | מקורות | |
|
השיעור לרפואת יעקב נתנאל כלב חי בן דינה השיעור לעילוי נשמת מרת לורט שמחה בת יעקב ז"ל
ולברכת זרע של קיימא למסעוד אשר ערן בן מרים ולאה בת שרה |
עוד יש יראה בבחינת אחרת, והוא כאשר עוד יחשוב האדם בטובות הבורא יתברך העודפות עליו כמו שהאריך החסיד בעל חובת הלבבות (שער הבחינה) ע"ה, שטובות הבורא על האדם הם יתרות על כל מה שיעשה האדם כל ימיו, כי כל ימיו וליליו לא יספיק לשלם על אחד מטובות הבורא עליו, וכמו שיתבאר מקצת הענין בשער האהבה מה שביאר רבותינו ז"ל, ואם האדם חוטא והקב"ה משפיע לו טובה, נמצא אוכל זכיותיו בעולם הזה וזכיותיו מתמעטים, כמ"ש יעקב אבינו ע"ה (בראשית לה, י), קטונתי מכל החסדים ומכל האמת. ופירש רש"י נתמעטו זכויותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו, עכ"ל. וכן אמר המתרגם זעירן זכוותי וכו'. ולכן צריך שיתבושש ולא יהיה כפוי טובה על טובות הבורא ית' עליו: עוד בחינה ג' ביארו רבותינו ז"ל בספרי הובא עוד בילקוט (ילקוט קהלת קפה) בפסוק (קהלת ה, א), כי האלהים בשמים וגו', וזה לשונם, כי האלהים בשמים ומי אינו יודע שהקב"ה בשמים ובני אדם על הארץ, אלא אמר שלמה כל זמן שאפילו חלש שבחלשים למעלה הוא נוצח את הגבורים, חלש מלמטה ומלמעלה גבור שבגבורים על אחת כמה וכמה. וכן הוא אומר (דברים לב, ה), הלה' תגמלו זאת, עכ"ל לעניננו. ועל ידי מאמר זה יתבאר פסוק אחד מדברי דוד המלך ע"ה (תהלים מז), כי ה' עליון נורא מלך גדול על כל הארץ, הכוונה במה שאמר במאמר הזה כי מי שהוא למעלה נוצח את הגבורים שהם מלמטה, וזהו כי ה' עליון נורא מצד היותו עליון צריך לירא ממנו, כל שכן שהוא מלך גדול על כל הארץ, ירצה שהוא משגיח על כל פרטי העולם והוא נקרא מלך כי דן העולם בדין כי אין העולם עומד אלא על הדין ואדם נדון בכל יום כמו שפירשו ז"ל (ר"ה פ"ק כו). ויתבאר עוד באריכות בעזרת ה': עוד בחינה ד' ביאר הרשב"י ע"ה בתיקונים עוד (תקו"ז ו, בהגהה) בענין היראה מחמת בושת פנים וזה לשונו, דרגא תמינאה ביראת ה' למהוי ליה בשת פנים, מאן דאית ליה בושת אנפין דלא למעבד עבירה דאתי לידוי בגין דחילו דקוב"ה כאלו ביה אתברי עלמא, ובגין דא בראשית ירא בשת הרי יראה עם בשת כלא חד, ואמר לקמיה, ועוד בוש פנים לגן עדן ועז פנים לגיהנם, ואינון דעברין עבירה ביד רמה ולית לון בשת אנפין מקוב"ה דאתמר ביה (ישעיה ו, ג), מלא כל הארץ כבודו, ואתמר ביה (משלי כב, ז), חפש כל חדרי בטן ראה כליות ולב, וענוה קטירא בדחילו, הה"ד (משלי כג, ד), עקב ענוה יראת ה', מאן דאית ביה יראת ה' אייתי ליה לידי ענוה דאיהי שכינתא עילאה דיראת ה' עקב לגבה, ודא דרגא דמשה דאתמר ביה (במדבר יב, ג), והאיש משה ענו מאד ובגין דאיהי יראה עקב לגבה אוקמוה מארי מתניתין יראה מלה זוטרתי היא לגבי משה, עכ"ל לעניננו: נמצא כי צריך לירא ולהתבושש מהשכינה נמצא שלפניו שמלא כל הארץ כבודו ולא יעבור על שום מצוה ממצותיו ית', וכן כתב בעל חובת הלבבות, אמר החסיד, אל תמרה את אדונך והוא משגיח בך. והנה היראה מבחינה זו היא היראה שעליה אמר הכתוב (שמות ב, יח), ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, וכן ביארו רבותינו ז"ל במכילתא וכן בנדרים פ"ב (כ) זה לשונם, תניא בעבור תהיה יראתו על פניכם, זו בושה, לבלתי תחטאו, מלמד שהבושה מביאה לידי יראת חטא, מכאן אמרו סימן יפה לאדם שהוא ביישן. אחרים אומרים כל אדם המתבייש, לא במהרה הוא חוטא ומי שאין לו בושת פנים בידוע שלא עמדו אבותיו על הר סיני, עכ"ל. הוכרחו לומר שהיראה היא בושה מפני שאמר על פניכם, כי היראה אינה אלא בלב כמו שנתבאר לעיל |
