| ובענין יראת חטא ביאר
הרשב"י ע"ה עוד ובענין (זוהר בראשית ז) זה לשונו,
אמאי אקרי יראת ה' בגין דאיהי אילנא דטוב ורע, זכי
בר נש הא טוב, ואי לא זכי הא רע. ועל דא שרי בהאי
אתר יראה ודא תרעא למעלה לכל טובא דעלמא, עד כאן
לשונו. והכוונה באומרו אמאי אקרי יראת ה' הוא
לשאול על ב' דברים, הא' על מציאות היראה במקום
הזה, ועוד מה קשר לב' תיבות יראת ה' דלימא יראת
אלהים, ותירץ בגין דאיהו אילנא דטב ורע. ביאר מורי
ע"ה בפירוש הסבא, כי המדה תקרא עץ הדעת טוב ורע
מפני שהיא יונקת מעומק טוב ועומק רע שהם החסד
והדין, ועוד שתחתיה טוב ורע, וביארו בתיקונים (תקו"ז
צ, ב), עץ הדעת טוב דא מטטרון ורע דא סמאל, ואמר
הכתוב (דברים ל, טו), ראה נתתי לפניך היום את
החיים ואת הטוב ואת המות ואת הרע, חיים נקשר בטוב
ומות קשור ברע, ושתי דרכים מתפרשים ממנה למטה,
ולכך כאן מקום הבחירה וכתיב ובחרת בחיים. ואם האדם
זוכה במעשיו מתדבק בטוב שהוא ידו"ד עץ החיים שהוא
צד החסד והרחמים, דהיינו (תהלים קמה, ט), טוב
ידו"ד לכל ורחמיו וגו', וכן עולה ידו"ד טו"ב במ"ק.
ואם אינו זוכה מתדבק ברע שהוא המות והם הקליפות
החצוניות. ובזה מתורצים שני הדקדוקים, כי צריך
לירא מפני שתחתיה הרע שלא יתדבק נפשו ברע, כי המות
והרע שבו נתדבק הוא חלק נפשו אחרי פטירתו מהעולם,
על דרך שפירש בזוהר (פ' קרח קעז) בפסוק (איוב לא,
יד), כי פועל אדם ישלם לו, וכן לא יגרום שהמדה הזו
תדבק ברע ח"ו, וכמו שיתבאר עוד בענין פגם האדם
במדות ב"ה. וכן יראת ה' שאם הוא ירא זוכה לידבק
בידו"ד שהוא טוב ונפשו אחר פטירתו מהעולם תדבק
בטוב, דהיינו טוב הצפון לצדיקים בגן עדן, וירא
אלהים את האור כי טוב, שידו"ד הוא מקור לכל טוב
שבעולם, וזה דקדק באומרו ודא תרעא לאעלא לכל טובא
דעלמא. |
