השיעור לזכות ורפואת יעקב בן דינה |
א וַיִּשְׁמַע
יִתְרוֹ כֹהֵן
מִדְיָן, חֹתֵן
מֹשֶׁה, אֵת
כָּל-אֲשֶׁר
עָשָׂה אֱלֹהִים
לְמֹשֶׁה,
וּלְיִשְׂרָאֵל
עַמּוֹ:
כִּי-הוֹצִיא
יְהוָה
אֶת-יִשְׂרָאֵל,
מִמִּצְרָיִם. ב
וַיִּקַּח,
יִתְרוֹ חֹתֵן
מֹשֶׁה,
אֶת-צִפֹּרָה,
אֵשֶׁת
מֹשֶׁה--אַחַר,
שִׁלּוּחֶיהָ. ג
וְאֵת, שְׁנֵי
בָנֶיהָ: אֲשֶׁר
שֵׁם הָאֶחָד,
גֵּרְשֹׁם--כִּי
אָמַר, גֵּר
הָיִיתִי
בְּאֶרֶץ נָכְרִיָּה.
ד וְשֵׁם
הָאֶחָד,
אֱלִיעֶזֶר--כִּי-אֱלֹהֵי
אָבִי בְּעֶזְרִי,
וַיַּצִּלֵנִי
מֵחֶרֶב
פַּרְעֹה. ה
וַיָּבֹא יִתְרוֹ
חֹתֵן מֹשֶׁה, וּבָנָיו
וְאִשְׁתּוֹ--אֶל-מֹשֶׁה:
אֶל-הַמִּדְבָּר,
אֲשֶׁר-הוּא
חֹנֶה שָׁם--הַר
הָאֱלֹהִים. ו
וַיֹּאמֶר,
אֶל-מֹשֶׁה,
אֲנִי חֹתֶנְךָ
יִתְרוֹ, בָּא
אֵלֶיךָ;
וְאִשְׁתְּךָ--וּשְׁנֵי
בָנֶיהָ,
עִמָּהּ. ז
וַיֵּצֵא מֹשֶׁה
לִקְרַאת חֹתְנוֹ, וַיִּשְׁתַּחוּ
וַיִּשַּׁק-לוֹ,
וַיִּשְׁאֲלוּ
אִישׁ-לְרֵעֵהוּ,
לְשָׁלוֹם;
וַיָּבֹאוּ,
הָאֹהֱלָה. ח
וַיְסַפֵּר
מֹשֶׁה,
לְחֹתְנוֹ, אֵת
כָּל-אֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה לְפַרְעֹה
וּלְמִצְרַיִם,
עַל אוֹדֹת
יִשְׂרָאֵל: אֵת
כָּל-הַתְּלָאָה
אֲשֶׁר מְצָאָתַם
בַּדֶּרֶךְ,
וַיַּצִּלֵם
יְהוָה. ט
וַיִּחַדְּ
יִתְרוֹ--עַל
כָּל-הַטּוֹבָה,
אֲשֶׁר-עָשָׂה
יְהוָה
לְיִשְׂרָאֵל:
אֲשֶׁר
הִצִּילוֹ,
מִיַּד
מִצְרָיִם. י
וַיֹּאמֶר,
יִתְרוֹ,
בָּרוּךְ יְהוָה,
אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד
מִצְרַיִם
וּמִיַּד
פַּרְעֹה: אֲשֶׁר
הִצִּיל
אֶת-הָעָם,
מִתַּחַת
יַד-מִצְרָיִם.
יא עַתָּה
יָדַעְתִּי,
כִּי-גָדוֹל
יְהוָה מִכָּל-הָאֱלֹהִים:
כִּי בַדָּבָר,
אֲשֶׁר זָדוּ
עֲלֵיהֶם. יב
וַיִּקַּח
יִתְרוֹ חֹתֵן
מֹשֶׁה, עֹלָה וּזְבָחִים--לֵאלֹהִים;
וַיָּבֹא אַהֲרֹן
וְכֹל זִקְנֵי
יִשְׂרָאֵל,
לֶאֱכָל לֶחֶם
עִם-חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים.
|
